<h1>שו"ת הרשב"א ח"א סימן ש"ה</h1>
<h2>דף ה.</h2>
וממה ששאלת אם מותר לאכול מבדיקתו של זה המתיר כיון שהוא עושה מעשה באלו הענינים להכשיר. דע שכל הענינין נידונין לפי מה שהם, אם המתיר הזה אינו חשוד להקל באיסורין ולפרוץ בדברי תורה ולא בקבלת חכמי התלמוד אלא שתולה דבריו בשיקול הדעת ובמשא ובמתן שבהלכה אף על פי שנמצאת דעתו בטלה ואין הלכה כדבריו אין מסלקין אותו ואין נמנעין מבדיקתו אלא מתרין בו ומודיעין אותו שהוא טועה, ואם שמע לדברי חביריו הגדולים ממנו בחכמה מוטב ואם לאו מסלקין אותו. ואלו הענינין יש להם עיקרין גדולים בתלמוד ודי לך בזה שאין זה מקום אריכות בדינין אלו ובראיותיהן.
